חשבונות בנק בחו”ל – היבטי מיסוי

בעקבות פרסום נוהל גילוי מרצון בספטמבר 2014 על ידי רשות המיסים, והחשיפה הנרחבת שקיבל הנושא בכלי התקשורת השונים, אזרחים רבים החלו בתהליך גילוי מרצון בגין חשבונות בנק בחו”ל והכנסות שנבעו בגינם.

לאחר כמעט שנה של התנסות ועבודה מול רשות המיסים, במקרים של גילוי מרצון על חשבונות בנק והכנסות בגינם מחו”ל, אפשר כבר להבחין כי רשות המיסים בכלל ופקידי השומה בפרט, כבר אימצו נהלי עבודה פנימיים בטיפול בבקשות הגילוי מרצון במקרים של חשבונות בנק בחו”ל.
ראשית, אנו נתקלים במקרים חוזרים ונשנים של דחיית הבקשות על ידי מחלקת החקירות של רשות המיסים במסגרת הנוהל המקוצר של הגילוי מרצון בעיקר במקרים של חשבון בנק בחול בשל הסיבה כי סכום המס לתשלום הנו לא מהותי.

הסיבה לכך היא שבין שאר התנאים שנקבעו בנוהל הגילוי מרצון במסגרת המסלול המקוצר נקבע כי “הנוהל לא יחול כאשר הוא איננו מניב תשלום מס משמעותי בפועל לגבי שנות המס הרלבנטיות לבקשה”. ניתן להבחין כי רשות המיסים משאירה לעצמה את הזכות לקבוע מהו מס משמעותי ובשל כך לפסול את הבקשות במסגרת הליך הגילוי מרצון.

יתר על כך, כאשר רשות המיסים אינה מקבלת את הגילוי מרצון בטוענה כי הגילוי מרצון אינו עומד בתנאים שנקבעו, היא איננה מפרטת מדוע היא קבעה כך, ומותירה את האזרחים מבולבלים וחסרי מנוחה לאחר שמצידם פעלו בהתאם ובמסגרת הנוהל לגילוי מרצון.

במקרים שלעיל המשמעות הנה שהתיקים מועברים לטיפול של פקידי השומה השונים ללא החסינות המשפטית. ראוי לציין כי אילו היה עניין למחלקת החקירות של רשות המיסים בתיק, הם היה פועלים במסגרת הפלילית ובכלים העומדים לרשותם כנגד מגיש הבקשה, ומכאן שגם במקרים הללו אין לחשוש מביצוע הנוהל לגילוי מרצון.
עוד עולה כי תיקים שמועברים ממחלקת חקירות לפקידי השומה השונים על פי הנוהל ,או לחילופין שנדחים על ידי מחלקת החקירות, בדרך כלל מועברים לטיפול של גורם שאחראי על התחום שהוגדר בכל אחד ממשרדי פקידי השומה כאשר אותו הגורם מזמן את המייצג של האזרח לדיון בתיק.
אחד המוטיבים החוזרים במקרים הללו הוא הדרישה לקבלת הסברים בנוגע למקור הכספים המוחזקים בחשבונות הבנק בחו”ל. הבעייתיות ברוב המקרים שלעיל הנה שמדובר בחשבונות בנק שקיימים עשרות בשנים, ואין ביכולתנו להמציא מסמכים ואסמכתאות תומכים על מנת לאשר ולשכנע כי מדובר בכספים שכבר שולם עליהם מס או שהתקבלו בירושה.
לסיכום, נוהל הגילוי מרצון החדש שפורסם ,במקרים של חשבונות בנק בחו”ל, אינו עומד בקנה אחד אל מול המטרה העיקרית של רשות המיסים שהיא העשרת הקופה הציבורית. מכאן שיש לשקול לגופו של כל מקרה ומקרה, האם כדאי להגיש את הגילוי מרצון ישירות לפקידי השומה השונים ועל ידי כך לבצע הלכה למעשה את אותו הגילוי מרצון מבלי להיחשף ישירות אל מול מחלקת החקירות של רשות המיסים, שבכל מקרה מצידה, הסיכויים לקבלתחיסיון פלילי שמקרים שנזכרו לעיל הנם נמוכים.